שיקום הר הפסולת |
מתל אשפה לריאה ירוקהמאז קום המדינה ועד לשנת 1998 שימש המקום כאתר קליטת הפסולת הראשי של גוש דן. במשך שנים ארוכות היה "הר הזבל של המדינה" סמל למפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי, עד ראשית תהליך שיקומו במהלך שנות ה- 2000. שטחו של ההר כ- 450 דונם, גובהו כ- 70 מטר מעל פני הקרקע והוא מכיל כ- 16 מיליון קוב של פסולת מסוגים שונים! תהליך שיקום ההר והפיכתו לפארק נחשב לפרויקט הנדסי- אדריכלי מורכב המבוסס על עקרונות של פיתוח בר-קיימא. אלא המרכזיים שבהם:
ממטרד סביבתי לאנרגיה ירוקה – הגז בהראחד התוצרים המרכזיים הנוצר באתרי פסולת ביתית הינו הביוגז. מרבית הפסולת הקיימת בהר הינה פסולת ביתית, אשר המרכיב המרכזי בה הוא אורגאני. בתנאים של חוסר חמצן בתוך ההר מתפתחים חיידקים אנאירוביים (חיים ללא חמצן), אשר מפרקים את הפסולת ומשתמשים בה כמקור אנרגיה. פעילות הפירוק של החומר האורגאני מייצרת את הביוגז. שני הגזים המרכזיים בביוגז הינם: פחמן דו חמצני ומתאן, גזים אלו נחשבים לגזי חממה מזהמים. הפעילות המרכזית המבוצעת לצמצום ומניעה של נידוף הביוגז לאטמוספירה, הינה שאיבת הגז באמצעות עשרות בארות שנקדחו על ההר- הגז נשאב כל העת לצינורות, ומועבר בצינור למפעל "אופיס טקסטיל" באָזוֹר, שם הוא משמש לייצור אנרגיית קיטור. כך אנו מנצלים מטרד סביבתי והופכים אותו למשאב סביבתי וכלכלי. מעניין לדעת ש..
שימוש חוזר בפסולת בניין - גלגולה של אבןבתקופת הפעלתו של האתר "כהר פסולת" נוצרו מדרונות חדים שהיוו סכנה בטיחותית, בשל חשש ליציבות האתר וגלישת פסולת מהמדרונות. לצורך טיפול במפגע זה בחר צוות התכנון להשתמש בשברי בטון ממוחזרים ובפסולת בניין גרוסה. השימוש החוזר בפסולת הבניין, משקף עקרון לפיתוח בר קיימא, מחד שימוש בחומרים ממוחזרים מצמצם את השימוש במשאבים טבעיים, ומאידך מסייע בהפחתת הנזק הסביבתי שגורמות שאריות פסולת הבנייה. מעניין לדעת ש...
טיפול בתשטיפים*בתקופת הפעלתו של אתר חירייה לא ננקטו פעולות להגנה על הסביבה ומניעת זיהום. לאורך השנים חלחלו לתוך הפסולת המוטמנת כמויות גדולות של מי גשם שהתרכבו עם הפסולת ובקעו מן ההר כנוזלים בעל מראה וריח דוחים שזיהמו את הנחלים הסמוכים ומי התהום וגרמו למפגע תברואי ואקולוגי כבד. כחלק משיקום ההר הונחה מסביב להר מערכת לאיסוף התשטיפים המוליכה אותם למערכת השפכים העירונית של איגודן. *תשטיפים- נוזלים מזהמים מעניין לדעת ש..
|
||